התפתחות עמידות לתרופות אנטיביוטיות תלויה במידת השימוש ובאופן השימוש באנטיביוטיקה. התבססות על תכשירים אנטיביוטיים בעלי ספקטרום פעילות צר והימנעות משימוש בתרופות אנטיביוטיות רחבות טווח ככל הניתן עשויים לצמצם את היקף תופעת העמידות (1,2). מעקב אחר מידת השימוש בתרופות אנטיביוטיות רחבות-טווח עשוי לסייע בהנחלת השימוש המושכל בהן.

הערות: ה-DDD, מנה יומית מוגדרת, הוא מינון התחזוקה היומי הממוצע המשוער עבור טיפול תרופתי שניתן למבוגרים בהתוויה העיקרית שלו. הDDD- נקבע ע"י ארגון הבריאות העולמי ומשמש לצורך הערכת הצריכה הכוללת של תרופות הכלולות בסיווג ה-ATC. הגדרת המדד אומצה מה-OECD על מנת לאפשר השוואה לנתונים בינלאומיים. יצויין, כי על פי הגדרת המדד של ה-,OECD כימות הצריכה מתבסס על מתן מרשם לתכשירי אנטיביוטיקה, בעוד שבמסגרת הדו"ח בוצע החישוב בהתבסס על ניפוקים בפועל.

הגדרת המדד אומצה מה-OECD על מנת לאפשר השוואות בינלאומיות. תרופות אנטיביוטיות קו שני הוגדרו ע"י ה-OECD כתכשירים ממשפחות הצפלוספורינים והקווינולונים [קבוצות קודJ01D (צפלוספורינים וקרבהפנמים) ו- J01M (קווינולונים) עפ"י סיווג ה- ATC] (3). תכשירים אלו הם בעלי נטייה להשרות עמידות ואינם אמורים לשמש לטיפול אמפירי ראשוני במרבית הזיהומים המטופלים בקהילה. יצוין כי קיימת התווית נגד יחסית לטיפול בתכשירים ממשפחת הקווינולונים בתינוקות וילדים צעירים, כך שיש בהגדרת המדד ייצוג פחת לשימוש בתכשירים רחבי טווח בקרב האוכלוסייה הפדיאטרית. בנוסף לא מבוצעת הבחנה בין צפלוספורינים מדור ראשון שטווח הכיסוי שלהם צר ביחס לצפלוספורינים מדורות מתקדמים יותר.