איכות הטיפול הרפואי מהווה אבן יסוד במערכת הבריאות ומשפיעה באופן ישיר על בריאות האוכלוסייה. בספרות המקצועית קיימות הגדרות שונות למושג "איכות הטיפול", כאשר אחת המרכזיות שבהן מתארת אותה כמידה שבה שירותי הבריאות מגבירים את הסיכוי להשגת תוצאות בריאותיות רצויות, בהתאם לספרות המקצועית המעודכנת(1).
בשנת 2001 פרסם המכון לרפואה בארצות הברית (Institute of Medicine) מסמך מכונן בתחום איכות הטיפול הרפואי, אשר הציג מסגרת מקיפה להערכת איכות מערכות הבריאות(2). במסגרת זו הוגדרו ששה תחומים מרכזיים לשיפור איכות הטיפול הניתן במערכות בריאות והם:
חוק ביטוח בריאות ממלכתי (1995) קובע סל שירותים אחיד המסופק על ידי ארבע קופות החולים לכלל התושבים במדינה. חיוניותה של איכות הטיפול הרפואי משתקפת בנוסח החוק, הקובע כי הוא מושתת על ערכי "צדק, שוויון ועזרה הדדית" וכן כי "שירותי בריאות הכלולים בסל השירותים יינתנו לפי שיקול רפואי, באיכות סבירה, תוך זמן סביר ובמרחק סביר ממקום המגורים של המבוטח" (3).
על משרד הבריאות הוטלה האחריות לבקרה על יישום החוק ובעקבותיו הוקמו גופים שמטרתם "ללוות ולהעריך את השפעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי על שירותי הבריאות בישראל, איכותם, יעילותם ועלותם", הכוללים את מועצת הבריאות והמכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות בישראל. מתוך ההכרה בחשיבות המדידה והבקרה, הוקמה התכנית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל בתחילה כפרויקט מחקר של צוות חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בראשותו של פרופ’ אבי פורת ובמימון של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות. הפרויקט זכה לשיתוף פעולה של ארבע קופות-החולים, משרד הבריאות וההסתדרות הרפואית והאיגודים המקצועיים שלה.
לאור הצלחתו בגיבוש מערכת מדדי איכות לרפואת הקהילה, אומץ הפרויקט על-ידי משרד הבריאות והפך ב- 2004 לתכנית לאומית (התכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה) קבועה שפועלת בהובלת המכון הלאומי ובמימונה של מועצת הבריאות. הדו”ח הראשון של התכנית פורסם בשנת 2004 והציג נתונים לשנים 2001-2003. דו”חות נוספים הציגו נתונים לשנים עוקבות (הדו”חות הקודמים מקושרים לאתר זה). במאי 2010 התחלפה מינהלת התכנית, וניהול התכנית הופקד בידי צוות מביה”ס לבריאות הציבור של הדסה והאוניברסיטה העברית בירושלים בראשותה של פרופ’ אורלי מנור ומשנת 2017 בראשותה של פרופ' רונית קלדרון-מרגלית.
בדו"ח של ה-OECD על מערכת הבריאות בישראל בשנת 2012 זכתה התכנית לשבחים רבים כתכנית מובילה במדינות הארגון. מאז התכנית התפתחה הן בתחומי המדידה והן ביכולת לזהות פערים באיכות הטיפול.
יעד התכנית הוא לקיים מדידה מתמשכת ודינמית של איכות שירותי המניעה, האבחון, הריפוי והשיקום הניתנים בקהילה ובתוך כך לספק מידע לקובעי המדיניות ולציבור בנושא איכות הטיפול הרפואי הניתן על ידי קופות החולים. כל זאת, במטרה לשפר ולהיטיב את השירות הרפואי הניתן לתושבי ישראל.
להגשמת יעד זה, התכנית מפרסמת מדי שנה את תוצאותיה של סדרה של מדדי איכות הטיפול בקהילה. מעקב זה מאפשר הערכה של התפתחויות באיכות הטיפול לאורך זמן וזיהוי מוקדים הדורשים התערבות ושיפור, הן בתחום מערכות המידע ואיסוף הנתונים והן בתחום שירותי הבריאות. הערכת איכות הטיפול בישראל מתבצעת גם בהשוואת הביצועים לאלה המושגים בארצות אחרות המפרסמות את תוצאותיהם של מדדי איכות הטיפול בקהילה.
מינהלת התכנית, היושבת בבית הספר לבריאות הציבור של הדסה והאוניברסיטה העברית, כוללת קלינאים, חוקרים, אפידמיולוגים ורוקחים, והיא מקימת דיונים פנימיים במדדים חדשים ועדכון מדדים קיימים. לדיונים מצטרפים מומחים בעולמות תוכן לפי נושאי הדיונים.
הדיון במינהלת עוסק בהתאמת מדדים לתכנית וכולל סקירת ספרות מקצועית מקיפה, סקירת הקווים המנחים בעולם ובארץ, בחינת קיום מדדים בתכניות מדדים אחרות בעולם ודיון במידת ההתאמה לתכנית לפי הקריטריונים הבאים:
סדרת המדדים כוללת מספר סוגים:
לאחר הדיון במינהלת התכנית מתקיים דיון מורחב בועדת ההיגוי הכוללת את נציגי האיכות של ארבע הקופות, משקיפים מהאיגודים המקצועיים, ממשרד הבריאות, המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ונציגת הציבור. בפני הועדה מוצגים הרקע המדעי, הרציונל לביצוע המדידה, נתונים משווים ונתוני רקע בינלאומיים וישראלים ומשתתפים מומחים בתחום המדידה.
מדידה נכנסת לתכנית לאחר מיצוי הדיון בועדת ההיגוי והסכמה של ארבע הקופות על הנוסח.
השלב האחרון הוא יישום ההחלטה של ועדת ההיגוי וניסוח קפדני של המדד במסגרת ועדת המחשוב. בועדה זו משתתפים נציגי המחשוב מארבע קופות החולים ונערך דיון בנוגע לאופן איסוף הנתונים בכל קופה. מטרת הדיונים הוא לוודא מדידה אחידה עלפי אותן אמות מידה.
נעשה שימוש במערכת ממוחשבת אחידה להגדרת האלגוריתמים לחישוב המדדים. מערכת זו מאפשרת סטנדרטיזציה של תהליכי העבודה, מצמצמת סיכונים לטעויות ומחזקת את אמינות הנתונים המופקים. מינהלת התכנית מפיצה בין ארבע הקופות ספר אלגוריתמים מפורט.
הנתונים מופקים ממערכות המידע של קופות החולים ועוברים תהליך בקרה קפדני בשלוש רמות:
במסגרת המבדקים נבחנים תהליכי עבודה מתודולוגים, תהליכי בקרה, נבדק התיעוד, ונבחנת הפעילות המתקנת שנעשתה לאור ממצאי המבדקים הקודמים. גישה זו מאפשרת שיפור מתמיד בהפקת הנתונים.
תהליך הבקרה נועד להבטיח אחידות, מהימנות ותוקף של הנתונים בין כלל הקופות. במסגרת זו נבחנים גם מקורות המידע השונים, כגון מערכות מעבדה, תיקים רפואיים ובתי מרקחת, וכן נערכות בדיקות מדגמיות של קודי התוכנה המשמשים להפקת המדדים.
הבנת הפערים הקיימים בבריאות האוכלוסייה והטיפול בהם מהווים משימה לאומית בעלת חשיבות רבה. פערים בבריאות יכולים לנבוע ממספר גורמים אשר חלקם ניתנים לתיקון ולמניעה וכוללים בין היתר את הנגישות לשרותי הבריאות, סביבת המגורים ומצב כלכלי. לצורך מעקב וצמצום הפערים בישראל, נוסח סט מדדים לאומי ("מדדי פערים בבריאות") במימון המכון לחקר שירותי הבריאות ובהובלת תחום צמצום פערי בריאות במשרד הבריאות. התכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה לקחה על עצמה את פיתוח המדדים והמעקב אחריהם מתוך נתוני התכנית המתקבלים מקופות החולים מידי שנה.
בשנת 2023 פורסם לראשונה דו"ח פערים בבריאות ע"י התכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה ובשיתוף אגף אסטרטגיה במשרד הבריאות. הדו"ח כולל נתונים לאומיים לשנים 2015-2021 מרובדים לפי מצב חברתי כלכלי וכן ניתוח מרחבי של מצב הבריאות והחולי של אוכלוסיית ישראל לפי נפת המגורים תוך התמקדות בסט המדדים הלאומי שאומץ.
מאז שנת 2013 מפעיל משרד הבריאות תכנית לאומית לניטור של מדדי איכות קליניים בבתי חולים כלליים וגריאטריים, בתי חולים לבריאות הנפש, טיפות חלב ושירותי חירום (אמבולנסים).
מתבצע תיקוף של הנתונים והממצאים באמצעות השוואתם למקורות מידע חיצוניים, ובהם סקרי בריאות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקרים של משרד הבריאות וחוות דעת של מומחים מקצועיים. שילוב מקורות מידע מגוונים תורם לחיזוק אמינות התוצאות ותיקופם.
Institute of Medicine. 1994. America's Health in Transition: Protecting and Improving Quality. Washington, DC: The National Academies Press.
Institute of Medicine (US) Committee on Quality of Health Care in America. Crossing the Quality Chasm: A New Health System for the 21st Century. Washington (DC): National Academies Press (US); 2001. PMID: 25057539.
כנסת. (1994). חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994. מדינת ישראל.
https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211132.PDF
