הפטיטיס C (דלקת כבד נגיפית מסוג C) היא גורם חשוב לתחלואה חריפה וכרונית ולתמותה בעולם. המחלה נגרמת על ידי נגיף RNA בשם HCV (Hepatitis C Virus), ומועברת על ידי חשיפה לדם ]מתן זריקות או ביצוע פרוצדורות מלעוריות (טרנסדרמליות) אחרות תוך שימוש בציוד מזוהם בנגיף, שימוש במחטים משותפות להזרקת סמים, יחסי מין בסיכון, העברה אנכית מאם לעובר[. הזיהום החריף יכול להתבטא בעייפות, צהבת וכאבי מפרקים, אך הוא בדרך כלל ללא תסמינים ולאחריו רוב החולים (55%-85%) יישארו נשאים של הנגיף ויפתחו דלקת כבד כרונית. למרות שגם מצב הנשאות הוא לרוב א-תסמיני לאורך שנים, חלק לא מבוטל של הנשאים יפתחו סיבוכים שונים ובראשם הסיבוכים הקשים של שחמת הכבד (מצב בו רקמת הכבד התקינה, מוחלפת ברקמת צלקת עקב הדלקת הכרונית) וסרטן ראשוני של הכבד (קרצינומה הפטוצלולרית), כמו גם שורה של סיבוכים חוץ כבדיים (1).

ה-WHO מעריך כי היקף התחלואה הכרונית בהפטיטיס C בעולם הוא כ-71 מיליון נשאים, כאשר מידי שנה נפטרים כ-400,000 איש מסיבוכי המחלה (2). הפטיטיס C היא ההתוויה השכיחה ביותר להשתלת כבד בארה"ב ובאירופה. בישראל מעריכים כי שיעור ההימצאות של בעלי סרולוגיה חיובית ל-HCV הוא כ-2% בכלל האוכלוסיה, עם שיעורים גבוהים יותר בקרב קבוצות סיכון. מספר הנשאים בארץ נאמד בכ-100,000 איש ומעריכים כי 75% מכלל החולים אינם מאובחנים ואינם מודעים למצבם (3,4). לא קיים חיסון יעיל נגד הפטיטיס C. במשך שנים רבות הטיפול בהפטיטיס C היה מבוסס על מתן ממושך של משלב של אינטרפרון וריבוורין. הטיפול באינטרפרון ניתן בהזרקה והיה בעל פרופיל תופעות לוואי קשה ויעילות מוגבלת. ב-2011 החלו להכנס לשימוש תכשירים ממשפחה חדשה של תרופות אנטי-ויראליות הפועלות באופן ספיציפי נגד נגיף ה-HCV (DAAs – Direct Acting Antivirals). התרופות ניתנות במשלב במתן פומי והטיפול בטוח, ניתן לתקופה קצרה יחסית, יעיל ביותר ומביא לשיעור גבוה של החלמה מלאה (95%-100%). הטיפול הוכנס לסל הבריאות בישראל בשנת 2015 והחל משנת 2018 זכאים לקבלו כל הנשאים של HCV ללא תלות בגנוטיפ של הנגיף או בשלב המחלה. קיומו של טיפול תרופתי יעיל להפטיטיס C עורר תקווה שניתן יהיה להביא למיגורה והעלמותה של המחלה. ב-2016 הכריז ארגון הבריאות הבינלאומי על יוזמה שיעדיה לשנת 2030 הם להוריד את מקרי ההדבקה החדשים ב-HCV ב-90% ואת התמותה מהפטיטיס C ב-65% כשלב בדרך למיגור המחלה (5). משרד הבריאות הצטרף ליוזמה הבין-לאומית ולאחרונה השיק את התכנית הלאומית למיגור הפטיטיס C בישראל. התכנית כוללת סיקור סרולוגי יזום של אוכלוסיות בסיכון גבוה לתחלואה בהפטיטיס C והפניית הנשאים שיאותרו להערכה, טיפול תרופתי וניטור ‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬תגובה לטיפול (3,4).

‬אבחנת המחלה מתבססת בשלב הראשון על בדיקת סרולוגיה לנוכחות נוגדנים נגד הנגיף. בדיקת סרולוגיה חיובית לנגיף ה-HCV מעידה על זיהום עבר, אך אינה מאפשרת הבחנה בין אדם שחלה והחלים לבין אדם שהפך נשא לנגיף ולכן מצוי בסיכון לפתח את סיבוכי המחלה ועלול להוות מקור להדבקה. כדי לאתר נשאים יש לבצע בדיקה מולקולרית לנוכחות ה-RNA הנגיפי בדם הפריפרי. ביצוע הבדיקה המולקולרית ואיתור של נשאים הסובלים מזיהום כרוני בהפטיטיס C מאפשר הפנייתם להערכה ומתן טיפול עוד בטרם התפתחות סיבוכים קשים מהמחלה. בנוסף, הטיפול צפוי להוריד את הסיכון להדבקה של אוכלוסייה בריאה בנגיף.‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬

מדד האיכות הראשון שהוטמע בתכנית המדדים בתחום ההפטיטיס C הוא שיעור הביצוע של בדיקה מולקולרית לנגיף ה-HCV בקרב מבוטחים בעלי בדיקת סרולוגיה חיובית. עם החלת התכנית הלאומית למיגור הפטיטיס C בארץ יורחב מערך מדדי האיכות בתחום בהתאם.

הערות: זהו מדד האיכות הראשון שמופץ במסגרת התכנית בתחום ההפיטיטיס C עם החלת התכנית הלאומית למיגור הפיטיטיס C בארץ התחום בהתאם.