סרטן המעי הגס והחלחולת הוא המחלה הממאירה השניה בהארעותה בישראל, עם כ-200 מקרים חדשים של סרטן חודרני המאובחנים בכל שנה. שיעורי התמותה משתנים בהתאם לשלב התפשטות המחלה בעת גילויה (מקומי, אזורי, או מפושט), ולאורך השנים נצפית ירידה בשיעורי התמותה באוכלוסיות בהן ישנה עלייה בשיעורי הסיקור(1) (2). לפי הרישום הלאומי לסרטן פרופורציית החולים שאובחנו עם מחלה גרורתית ירדה מ-6.14% בשנת 2000 ל-2.7% בשנת 2019 (ירידה של כ-40%). ככל הנראה, מגמות אלה משקפות עלייה בשיעור השימוש בבדיקות הסקר לגילוי סרטן המעי הגס והחלחולת במסגרת התכנית הלאומית, וכן עלייה במודעות למחלה. לכלל האוכלוסייה, הנמצאת בסיכון רגיל, ממליץ משרד הבריאות בישראל לבצע בדיקת דם סמוי בצואה אחת לשנה מגיל 50 ועד גיל 74 (3).

קולונוסקופיה הינה בדיקה אופטית המאפשרת הסתכלות ישירה על המעי, שמטרתה איתור ממצאים במעי הגס, ביצוע ביופסיה והסרת פוליפים. זיהוי והסרת פוליפים שפירים עשויים למנוע התפתחות של גידולים ממאירים בעתיד. הבדיקה מומלצת לאחר תשובה לא תקינה של בדיקת דם סמוי בצואה, באופן שגרתי לבעלי סיכון מוגבר בשל היסטוריה משפחתית של ממאירות, למדווחים על תלונות בדרכי העיכול או דימום בדרכי העיכול ולבעלי ממצא קודם של נגע במעי. גופים מקצועיים ממליצים על ביצוע בדיקה זו, כל מספר שנים, כסקירה מוקדמת לסרטן המעי הגס גם בקרב בעלי סיכון רגיל (כתחליף לבדיקת דם סמוי בצואה), אולם, מן הראוי לציין שבמדינת ישראל אין הנחיה כזו (4). לאחר בדיקה חיובית של דם סמוי בצואה יש חשיבות לביצוע קולונוסקופיה תוך זמן סביר (5).